החלטה בתיק רע"א 21908-04-12

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 14.3.12 (כב' השופטת יעל אילני), לפיה מונה מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה לבדיקת המשיבה 1, ונקבע שבשלב זה ולאור דלות החומר הרפואי יישאו הצדדים בחלקים שווים בשכ"ט המומחה.

ההחלטה ניתנה במסגרת תובענה שהגישו המשיבים בעקבות תאונת דרכים בה נהרגה ביתם, ובמסגרתה נתבקש מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה למשיבה 1 מכח הלכת 'אלסוחה'.

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה, בהחלטה ובתגובת המשיבים לבר"ע החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות המצויות במישור הדיוני נוגעות לדרך ניהול המשפט ונתונות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים שאינם בנמצא כאן (ראו גם: רע"א 3674/97 לביא ואח' נ' אשר ישי תק-על 97(3), 376).

המקרה הנדון אינו נמנה על אותם מקרים חריגים בהם יש מקום להתערבות ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית למנות מומחה רפואי בתביעה כגון דא בה אין לתובעת דרך אחרת להוכיח את נזקיה.

וכפי שנקבע בפסיקה:

"זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ב' טאובר) להורות על מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה ... בית המשפט המחוזי בחן את מכלול הנתונים הנוגעים לבקשה למינוי מומחה, לרבות קיומה של ראשית ראיה והמועד שבו ביקשו המשיבים כי תינתן החלטה בבקשה, והחליט שלא לחסום את דרכו של המשיב 2 מהוכחת נזקיו בשלב מוקדם זה של בירור התביעה. כידוע, בתביעות המתבררות לפי חוק הפיצויים, אין התובע חופשי להוכיח את קיומה של נכות רפואית בדרך אחרת לבד מהגשת בקשה למינוי מומחה. על-כן לא במהרה תחליט ערכאת הערעור להתערב בהחלטת הערכאה המבררת להיעתר לבקשתו של תובע ולמנות מומחה רפואי ... במקרה זה הביא בית המשפט המחוזי בחשבון את העובדה כי הבקשה עצמה הוגשה במועד וכי טרם החלה שמיעת הראיות בתיק. אמנם, אחת מן השאלות שיעמדו להכרעת בית המשפט המחוזי בבוא העת, היא שאלת התקיימותם של התנאים שנקבעו בהלכת אלסוחה . אולם כפי שקבע בית המשפט המחוזי, אין מקום לחסום בשל כך את דרכו של התובע כבר עתה, ובמיוחד משטרם נשמעו ראיות לעניין זה" (רע"א 4101/11 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני ואח', 28.8.11).

משבית המשפט הדן בתיק סבר שמינוי המומחה יתרום להכרעת התביעה, הרי בהעדר נסיבות חריגות שאינן מתקיימות במקרה זה, ערכאת הערעור לא תחליף שיקול דעתו בשיקול דעתה.

במיוחד כך הם פני הדברים כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים, בידי המבקשת האפשרות להציג שאלות הבהרה למומחה ולזמנו לחקירה על חוות דעתו ויהיה בידה לעמת את המומחה עם טענותיה.

המבקשת לא הצביעה על נזק כלשהו שעלול להיגרם לה כתוצאה מההחלטה נושא הבר"ע באופן שיצדיק מתן רשות ערעור בשלב זה ושלא ניתן לפצות עליו בהוצאות הולמות אם יהיה צורך בכך.

החלטת בית המשפט כאמור, ובמיוחד כאשר בית המשפט מחייב את הצדדים באופן שווה במימון ביניים של שכר טרחת המומחה כבמקרה הנדון, אינה משפיעה באופן ממשי על זכויות המבקשת או מסבה לה נזק באופן שיצדיק מתן רשות ערעור.

מעורבות של ערכאת הערעור בשלב ניהול הדיון, בעניין בו לא נפגעות זכויות הצדדים פגיעהשאיננה ניתנת לתיקון יש בה משום סירבול הדיון בבית משפט קמא, ורצוי להימנע ממנה.

לאחר עיון במסמכים שעמדו בפני בית משפט קמא, אין לומר על פניו שהחלטתו מוטעית באופן המחייב התערבות של ערכאת ערעור בשלב זה.

אמנם בתביעה כגון דא אין הצדדים מורשים להציג חוות דעת רפואית מטעמם גם לא על מנת להצביע על קיום 'ראשית ראיה' למינוי מומחה. יחד עם זאת, בנסיבות המקרה דנן ומעיון במסמכים שצורפו - ובהתעלם מפרק הדיון והמסקנות בחוו"ד ד"ר ברוך כאמור גם בהחלטה - יש בהן כדי לבסס את 'ראשית ראיה' הנדרשת על פי הפסיקה למינוי מומחה רפואי בתחום זה.

לאור האמור לעיל - הבר"ע נדחית.

בנסיבות אין צו להוצאות. ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה   17 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: